כיצד נשמר את מערכת היחסים הזוגית שלנו 

כיצד נעזור למערכת היחסים הזוגית שלנו לשרוד כמחצית מבין הזוגות המתחתנים בימינו ימצאו עצמם מתגרשים. בעבר לבני זוג שהתחתנו היה קל יותר. כל אחד מהם ידע מה מצופה ממנו.היתה חלוקת תפקידים ברורה בין בני הזוג בתוך המשפחה, הגבר היה המפרנס , המתקן . נשים היו אמורות לבשל אוכל ביתי טוב, להחזיק בית נקי ומצוחצח, לתפור. גם התפקידים הריגשיים שלהם היו מוגדרים. האשה היתה האחראית על הרגשות, הגבר היה "החזק והשקט" האחראי על פתרון בעיות . התפקידים המסורתיים של הגברים והנשים השתנו כאשר נשים ביקשו, או נאלצו לחפש פרנסה גם הן. עבודות הבית נעשות על ידי עוזרות ומטפלות, וישנם מכשירי חשמל שמקילים על ביצוע עבודות הבית. עם העבודה בא התיאבון ונשים יוצאות היום לעבוד כדי לפתח קריירה. ניקח בחשבון שתוחלת החיים של בני האדם בעולם המערבי התארכה, ואיכות החיים טובה יותר כי יש פנאי , ומודעות לבריאות. כיום ההתייחסות אל הנישואים , לעיתים קרובות היא כאל תקופה. " מקסימום מתגרשים" אומרים לי זוגות צעירים שמגיעים לייעוץ עוד לפני שמחליטים למסד, כדי לבדוק אם אכן רוצים למסד. למרות שרובנו מודעים לשינויים שחלו באופי מערכת הנישואים, אנו מגיעים אליה עם אותן אמונות ועם אותן ציפיות שהתאימו לנישואים של פעם, וכך מוצאים את עצמנו לעיתים קרובות ללא כללים מעודכנים, וללא מודל לחיקוי, כי הורינו חיו מערכת יחסים שונה לחלוטין . מערכת היחסים הזוגית היום דורשת יותר השקעה בתקשורת מילולית, אינטימיות, משא ומתן, פשרות והבנה. אנו אמורים לבלות זמן בשיחה בסלון, ולבלות במיטה בחדר השינה. גם מעשה האהבה שינה את אופיו. כיום קיום יחסי מין אינו מתמקד בפריון. הדגש בעבר היה על הנאתו של הגבר.התפיסה היתה שלגבר יותר נסיון מיני, כי נשים לא היו אמורות לקיים יחסים לפני החתונה. לא עוד. בני הזוג מצפים באופן הדדי לגרימת הנאה, וזה דורש שיחה, הבעת משאלות ברורה, הקשבה וונכונות ללמוד אחד מן השני. .תפקיד הזוגיות והמשפחה היום הוא למלא צרכים ריגשיים . בניית זוגיות מספקת ושמירה עליה לא יכולות להיתפס יותר כמובנות מאליהן. כדי לקיים אותה צריך הרהור, חשיבה על הנושאים הבאים: q לבדוק אם הציפיות לגבי זוגיות היא ריאלית. לעיתים קרובות אנשים מגיעים עם תמונה לגבי איך הדברים צריכים להיות, ולא לוקחים בחשבון את הנפשות הפועלות, את האופי והנטיות האישיות של המשתתפים. q לבדוק את הקשרים עם משפחות המוצא, כדי ליצור מצב של פרידה ריגשית בריאה, המאפשרת השקעת אנרגיות במשפחה החדשה , אך גם לקיים ,עם כבוד, את הקשרים עם משפחות המוצא. q לבנות יחד המבוסס על עניין משותף, אינטימיות והגדרת שתי ישויות בעלות ערך, עצמאיות ,שהן בני הזוג. q לא לקחת את האחר כמובן מאליו q להשקיע בהעשרת חיי המין. להיזהר שטרדות החיים לא יתערבו ויפריעו. q להבין שתינוק משנה באופן דרמתי את החיים, ולקבל זאת בברכה q להבין ולקבל את העובדה שמשברים קורים. לכולם. וההתמודדות איתם היא חלק מן החיים ולא "למה זה קרה רק לי" q הומור, הומור הומור, כאיסטרטגיה לשמירה על פרופורציות, ושמירה על הלחלוחית. q להשקיע בחיזוק הדדי, על חשבון ביקורתיות משתקת. להחמיא! q לשמר את תמונת ההתאהבות שהיתה, את ההתרגשות והזכרונות, "במגירה" זמינה. אלו דרישות לא פשוטות למילוי, הן דורשות מודעות ועבודה על עצמך .והן גם דורשות משני בני הזוג מחויבות עמוקה לקשר. ועוד לא דיברנו על מריבות. אין זה נכון להימנע ממריבות ההיפך הוא הנכון. למריבות חשיבות עצומה בעיבוד רגשות . אסור לאפשר להן לכלול אלימות מילולית או אחרת. אסור שתהיינה במה להשתלחות הדדית. כישורי תקשורת חייבים לכלול כישורי מריבה ועימות. כיום מקובל בעולם המקצועי להביט בבני זוג רבים ולהסיק מכך לגבי סיכויי ההישרדות של הזוגיות הזו. מערכת היחסים הזוגית שלנו אמורה להיות מקום מקלט. מרחב מוגן, המאפשר פיתוח היצירתיות, התמודדות עם העולם שבחוץ, שלעיתים אינו מסביר פנים. לעיתים, כדי להתמודד טוב יותר עם הקושי שבחיבור של שני אנשים שונים, בעלי משאלות רצונות וצרכים שונים יש צורך בעזרה מבחוץ, בדיוק כמו שאנחנו מוכנים להיעזר ביועצים מקצועיים כדי לשפר את ביצועינו העסקיים. מערכת יחסים היא אתגר.

הועלה ע"י ניש חברת קידום אתרים